כן, אתם כבר יודעים לרוץ וגומעים מרחקים. עכשיו – בואו נדייק את זה
ריצה בצעדים קטנים
בניגוד למה שנהוג לחשוב, ריצה בצעדים קטנים דווקא מגבירה לאורך זמן את קצב הריצה, משום היותה חסכונית באנרגיה. גם אם התרגלתם לרוץ בצעדים גדולים, נסו להתמיד עם הקטנים – תמצאו זאת כנכון יותר לגוף, להישגים ולהימנעות מפציעות. במספרים, קצב הצעדים הרצוי הוא בין 170-180 צעדים בדקה.
מצד אחד זקוף, מצד שני משוחרר, מצד שלישי נוטה קדימה
זהו אחד הסודות החשובים לריצה מקצוענית: גו זקוף, כתפיים משוחררות ורחוקות מהאוזניים, תוך הקפדה על תנועות ידיים ב-90 מעלות ולא זרוקות! כאשר בית החזה פתוח. יחד עם זאת, הקפדה על נטייה קלה קדימה – כאילו שמישהו דוחף אתכם מהגב – תוך נחיתה על מרכז כף הרגל ולא על העקבים, תוביל לבלימת זעזועים נכונה.
נשימה איטית ורגועה מהפה
אחת ולתמיד: נשימה נכונה בריצה ארוכה נעשית דרך האף (שאיפה ונשיפה כאחד, עם דגש על נשיפה) על מנת להזרים כמה שיותר חמצן לשרירים. תרגלו נשימות בטן ושלבו את מקצב הנשימה עם קצב צעדי הריצה.
נחיתה
כדי שמנח פלג הגוף העליון יהיה נכון, כלומר נוטה מעט קדימה, יש לשים דגש על מצב כף הרגל בנחיתה. דמיינו זווית חדה בין גב כף הרגל לעצם השוק – כך צריכה להיראות הנחיתה. זאת ועוד: נסו לשמוע את צעדי הריצה שלכם, או ליתר דיוק – לא לשמוע אותם. זהו אחד הסימנים לכך שצעדיכם קלילים. שימו לב שהנחיתה שלכם לא עוברת את קו האגן – אחרת רוב הסיכויים שהיא מתבצעת על העקב.
רפוי אבל חזק
החל מהכתפיים, הצוואר, דרך הגב, הגו וכלה בפנים – כל השרירים הללו צריכים להיות רפויים ורגועים. חזקים – אבל רפויים.